כשנכנסתי אתמול למסעדה נתקלתי בשלושה נערים
בגיל 10 יושבים ליד שולחן שונה משולחן של משפחותיהם. ראשם לא התכופף, לא אמרו שום מילה, לא צחקו ולא שחקו כמו
שהיינו בזמננו , כאילו מפחדים! עד שראיתי שכל
אחד מהם מחזיק " iPad "
וממשיך במשימה שלו !
הילדים האלה בגרו בסביבה מלאה בטכנולוגיה ובמכשירים
אלקטרוניים , ברור כי הדור הזה לומד יותר מאבתיו, כשהם נחשפים לעולם רחב של טכנולוגיה זה מספק להם את
ההזדמנות ללמוד דברים חדשים כל יום וכל רגע.
האם זה אמור להיות חיובי !
כן/לא ......
שאלתי עצמי באותו זמן, כמה מצער, כי שלושת
הילדים יושבים ליד השולחן לא הסתכלו אחד לשני אפילו מבט אחד, וזה מה שגרם לי לחשוב
על האבולוציה של הילדים הללו שהם מתקדמים מבחינה מדעית וטכנית , אבל מה מבחינה חברתית?
הילד, בגיל הזה צריך מסגרת מסוימת על מנת לפתח ולרכוש תכונות ומיומניות אישיות אשר
ישמשו להם ככלי לעזור להם בחיי היום יום שלהם והיכולת לממש את החיים החברתיים עם אנשים
אחרים מסביב , חיי אדם היא רשת של קשרים אישים.
מה דעתך בעניין זה? האם פיתוח נגישות טכנולוגית
משפיע בצורה שלילית על הצמיחה של הילדים,במיוחד מבחינה חברתית? או שהיתרונות
יותר מהחסרונות בתקשרות הילדים בטכנולוגיה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה