יום שישי, 31 באוגוסט 2012


שילוב משחקים לימודיים מתוקשבים בהוראה

בפיתוח היחידה הלימודית של איתי כוכבי , יצרנו משחקים וחיפשנו  אתרים של משחקים לימודיים בנושא כדור הארץ ביקום לשלב אותו ביחידה שלנו לתרגל ולסכם שיעורים משלבות תקשוב בצורה שהתלמיד יכול ליהנות מהלמידה .
רוב התלמידים מתקשים להבין או שונאים נושא מסוים , ואת ההישגים שלהם בנושא הזה נמוכים. אנו יכולים לשנות את הדיעה של הלומד אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המרצוע על התלמידים, ככל שהמורה יתעניין בתלמידים לאהוב את הנושא ולעשות אותו מעניין ככל שהתלמידים יתעניינו יותר. תמיד שומעים שהסיבה לשנאת התלמידים בנושא מסוים היא שיטת ההוראה!      
אני מאמינה ששיטת ההוראה משפיעה על המוטיבציה של הלומד ללמוד.   ילדים של היום ילדים דיגיטלים, אוהבים את המשחקים וכיף להם. לכן אפשר ללמוד, לתרגל, להעשיר, ולסכם דרך משחקים. משחקים לימודיים מתוקשבים , היום בעידן האינטרנט אנו חשופים וניגישים בקלות לאינסוף משחקים לימודיים מסוגים שונים ,בתחומים שונים  וברמות שונות.
הרבה אתרים ליצירת משחקים לימודים כמו אתר : ZONDLE, HOT POTETO

אתרים משלבות משחקים מתוקשבים כמו:
-          אתר אופק של מט"ח
-          גלים מבית של סנונית
-          מאגר מת"ל מכללת קיי באר שבע
-          אתר קידין

למידה באמצעות משחקים היא למידה אינטראקטיבית ,אפשר ללמד תלמידים מילים חדשות ולתרגל בשיטה שמאפשרת לתלמיד ליהנות מהלמידה.
קישור ליחידת הלימוד שלנו לנסות משחק מסכם אחרי שיעור בנושא "מהי שנה" באתר : ZONDLE        ,ממליצה לנסות ... https://sites.google.com/site/1212faour/year




פרוייקט להב"ה
פרוייקט להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל

אחרי כתיבת הפוסט האחרון שלי בבלוג במושא הפער הדיגיטלי, התעניינתי לחפש ולקרוא על פרויקטים בישראל לצמצום הפער הדיגיטלי .
בכדי לצמצם את הפער הדיגטלי בתוך ישראל ובין ישראל למדינות מפותחות בעולם החליט שר האוצר מר סילבן שלום לאשר העברת תקציבים למימוש הצעתו של חה"כ מיכאל איתן יו"ר ועדת האינטרנט וטכנולוגית המידע בכנסת בדבר הקמת מרכזי תקשוב קהילתיים.
במהלך שעות הלימודים בבתי הספר והתיכונים מרכזי להב"ה יעמדו לרשות מערכת החינוך ומחוץ לשעות הלימודים יהיו המרכזים פתוחים לאוכלוסייה המקומית. המרכזים יפעלו בשיתוף צמוד עם פעילים מקומיים, ועדי שכונות, תכניה של תוכנית להב"ה יקבעו על-ידי מרכז תכני להב"ה (מת"ל ) שיקבץ תכנים מתאימים לאוכלוסיית התוכנית בכדי להביא לקידום חינוכי ושיפור באיכות שעות הפנאי והרווחה של לקוחות תוכנית להב"ה.
מרכזי להב"ה- מרכזי להב"ה יעניקו קורסים בסיסיים באינטרנט ומחשבים וישתמשו ברשת האינטרנט, מאגרי המידע של המינהלת הארצית ומאגרי מידע ממשלתיים בכדי להפוך את מרכז להב"ה למרכז שירותים לאזרח בתחומים רבים.

פרויקט להב"ה הוא חלק מהיחידות הפועלות תחת מטה התקשוב הממשלתי במשרד האוצר, הפועל
לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ומתן הזדמנות שווה לקבוצות הגיל השונות באוכלוסייה, החל מהגיל הרך. בנוסף הפרויקט מאפשר לאזרחים לרכוש את הידע הנחוץ להם לצריכת מידע וביצוע פעולות באמצעות המחשב.
במסגרת הפרויקט הוקמו 13 מרכזי תקשוב ביישובים מחתך סוציו אקונומי הסובלים, בין השאר, מפער דיגיטלי.בכל מרכז פועל צוות הדרכה מיומן ובו שתי כיתות הדרכה המכילות יחד כ-40 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט בפס רחב ומגוון תוכנות, לומדות, סדנאות, משחקים לימודיים, מילונים ואנציקלופדיות. הפעילות המוצעת בלהב"ה עשירה ומגוונת והיא חושפת את האוכלוסייה לטכנולוגיית המידע באמצעות קורסים המיועדים לילדים ומבוגרים וסדנאות להכרת המחשב והאינטרנט.

במרכזי למידה אלו ניתן גם ליהנות מספרייה דיגיטאלית עשירה המכילה ערכות למידה, משחקי לימוד, מילונים ואנציקלופדיות. חשוב לציין את הנגישות והרגישות הגבוהה של מרכזים אלו  לכל אוכלוסיות היעד הפוקדות את מרכזים אלו והכוללות נוער בסיכון, חינוך מיוחד, מועדוניות, אקי"ם, מובטלים, נשים חרדיות, ונפגעי נפש.
מתוך מסמך האוצר שהוגש ליושב ראש ועדת המידע והטכנולוגיה נכתב כי פרויקט להב"ה הינו הפרויקט הגדול ביותר בישראל לצמצום פערים דיגיטאליים  שבמסגרתו מופעלים 15 מרכזים ברחבי הארץ . בפרויקט כבר השתתפו כארבעים אלף אזרחים חברי האוכלוסייה הבוגרת וכיותר משישים אלף תלמידים בהכשרות שונות ומגוונות.
לסיכום כנראה כי מטרותיו העיקריות של הפרויקט הינן לא רק הטמעת טכנולוגיית המידע  והקניית מיומנויות טכנולוגיות בהתמקדות על של אוכלוסיות נזקקות חסרות גישה למחשוב, אלא גם קידום ההשכלה הרווחה ואיכות החיים, גישה לאוצרות תרבות לאומיים בעברית, העלאת פריון  המשק והתוצר הלאומי . אבל בעקבות המצב הצבאי המתוח באזורינו פוגע קשות בהתפתחות כלכלית, חברתית ותרבותית של האוכלוסייה האזרחית,למרות זאת , גופי ממשל מרכזיים בישראל ערים לבעיה חמורה זו ומנסים להיערך ולאתר פתרונות הולמים.
תקוותי הינה כי יוזמות ברוכות כגון פרויקט להב"ה בנוסף לפרויקטים אחרים כמו " מחשב לכל ילד", "תפוח" ועוד...  אכן  יסייעו ויקדמו  את מאמצי צמצום הפער הדיגיטאלי  בישראל .

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16715&cat=884.


יום ראשון, 26 באוגוסט 2012



פער דיגיטלי .....

"המהפכה הדיגיטאלית" נושאת בחזיתה את דגל החידושים הטכנולוגיים המואצים, הנושאים בחובם כמויות מידע אדיר וסוחף , יכולות העברת מידע, עיבודו, מיונו והפצתו, ותקשורת  אינטראקטיבית ישירה מיידית בין כל יושבי תבל.  חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לכל אדם באשר הוא לדלות מידע בכל נושא בכל זמן ובכל שפה.במספר העשורים האחרונים אנו עדים למהפכה  טכנולוגית חדשנית רבת עוצמה המפוררת סדרי עולם פונדמנטליים בכל מימדי החיים האנושיים. 
נושא ההתאמה לקראת עולם גלובאלי מבוסס כלכלת מידע  כרוך בהכשרת אוכלוסיות מגוונות מאזורים גיאוגרפיים שונים למיומנויות טכנולוגיות. תהליך זה  כרוך במספר גורמים חשובים, כמו  הנחת תשתיות  טכנולוגיות המאפשרות אינטרנט מהיר, גישה נוחה ומיידית לאינטרנט, השקעה באנשים ובמיומנויות,  השקעה בפיתוח ממשל זמין  מקוון , השקעה ביוזמות וחדשנות טכנולוגית  בתחום החינוך, פיתוח ערוצי תכנים לרווחת האזרח בנושאי  שונים כמו רפואה  חינוך ותרבות , עידוד סקטורים עסקיים ופרטיים להשקיע בפיתוח יוזמות להכשרה טכנולוגית וכמובן-  פיתוח שיטות מדידה פיקוח ובקרה על היוזמות שכבר פועלות בשטח לצמצום הפער הדיגיטאלי.  
נושא צמצום הפערים הדיגיטאליים בעולם נמצא בחשיבות עליונה בכל מדינה השואפת לחזק את יכולותיה הכלכליות הגלובאליות. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הנחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגית, דגל במדיניות מפורשת ובוטה לצמצום הפערים הדיגיטאליים  כשמטרתו העיקרית הייתה להקנות מיומנויות טכנולוגיות לכל התלמידים בארצו במטרה לקדם את רווחתם האישית. התוכנית האמריקנית המכונה " מפער דיגיטאלי להזדמנות דיגיטאלית" כוונה במפורש לאפשר גישה אינטרנטית לכל ילד בארצות הברית ובכך להבטיח את ניעותו החברתית ויציאתו ממעגל העוני.
מדינות האיחוד האירופי שמו להן למטרה  שאפתנית ומרשימה לא רק לחקות את מדיניות צמצום הפערים הדיגיטאליים האמריקנית, אלא ליצור חברה דיגיטאלית מובילה בעולם בחדשנותה  הטכנולוגית, הכוללת בתוכה אסטרטגיית מודרניזציה כלכלית, חינוכית ומממשלתית.
באנגליה, תחת ראשותו של טוני בלייר הוקמה  רשת מידע לאומית לקישור כל מוסדות הלימוד במדינה במטרה מפורשת לא רק  לייעל את תהליכי הלימוד וההוראה, אלא גם לפתח כישורים ומיומנויות טכנולוגיות, לפתח יוזמות טכנולוגיות ולהכשיר מורים, תלמידים ואנשי אדמיניסטרציה לשימוש יעיל בטכנולוגיות המידע.     (   http://cms.education.gov.il )
 אפריקה, ארצות המזרח הרחוק ואוסטרליה גם הן מפגינות ערנות שיא במאמץ להיערכות לעידן המידע. רוב מדינות אסיה נוקטות במדיניות האצה והטמעת מידע טכנולוגיה ותקשורת כצורך לאומי להישרדות בזירת הכלכלה הגלובאלית.
הגורמים המשמעותיים ביותר לפער הדיגיטאלי  בעולם נוצרו  מצירוף של גורמים הקשורים לחוסר יכולת כלכלית למימון רכישת מחשבים וחיבורם לרשת, תשתיות פיזיות לא מספקות, חוסר מודעות, יידע ומיומנויות שימוש הקשורים לייתרונות הטמונים בשימוש בטכנולוגיות מידע, וחסמים דתיים  ערכיים ותרבותיים הנוגעים לחשיפה לתכנים מגונים ופשיעה אינטרנטית.  העלמת הבדלים  אלו ביכולת גישה ושימוש אפקטיביים באינטרנט, דורשים  משטר פוליטי –דמוקרטי מקוון ממורכז -אזרח המסייע ומפקח על תהליך הטמעת טכנולוגיית המידע בקרב כל אזרחי המדינה, בד בבד עם ייעול שיפור והשקעה בתשתיות פס רחב ובמחירי ההתחברות לרשת, קיום מסחר חופשי , עידוד יוזמות טכנולוגיות, ופיתוח מרכזי למידה נגישים לציבור.
מדינות רבות נוקטות ביוזמות  הקמת רשתות מידע משותפות לכל מוסדות החינוך  לשיפור יכולות איתור מידע ושיפור תהליכי למידה ומעודדות יוזמות חינוכיות חדשניות המקדמות שימוש בטכנולוגיית המידע לשיפור תהליכי למידה והוראה.  בכך החינוך מקבל דגש מיוחד כאמצעי המרכזי ביותר להקניית מיומנויות טכנולוגיות ולהכשרת תלמידי המחר לקראת אתגרי התעסוקה והחיים בעידן המדע.  .
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Digitali

יום חמישי, 23 באוגוסט 2012


השפעותיה של למידה ווירטואלית על תוצאות המבחנים לעומת השיטה הקלאסית המסורתית.

   בקורס של ד"ר ליאת אייל, נתבקש ממנו לקרוא מאמרים באנגלית בנושא "אין הבדל משמעותי" No significant Difference "-", שהתוצאה של המחקר אין הבדל משמעותי , לדון ולהביא מסקנות, יתרונות וחסרונות במחקר.
המחקר שבחרנו לנתח:
An Analysis of the Use of Virtual Delivery of Undergraduate Lectures(1999)
"בדיקת השפעת העברת המידע בצורה ווירטואלית על תוצאות הלמידה"
    שאלות המחקר:
ž            * השפעותיה של למידה ווירטואלית על תוצאות המבחנים לעומת השיטה הקלאסית המסורתית.
ž            * השפעת הניסיון המוקדם של הסטודנטים, ואופני השימוש שלהם במערכת על תוצאות המבחנים.
מטרת המחקר :
בדיקת השפעת העברת המידע בצורה ווירטואלית על תוצאות הלמידה
מאפייני המחקר :
*העברת הקורס בצורה וירטואלית לסטודנטי תואר ראשון בשנה שלישית.
*פיתוח אפליקציות מולטימידיה לשינוי דרך העברת הקורס מהשיטה המסורתית.
שיטת החקר:
לצורך בדיקת השפעת שיטת הלמידה נעשתה השוואה בין ציוני סטודנטים שלמדו את אותו הקורס בשנה קודמת בשיטה המסורתית.
תוצאות המחקר
v    שאין הבדל משמעותי בין שיטת הלמידה המסורתית ובין השיטה הווירטואלית, מבחינת הישגי הסטודנטים.
v    ממצא מעניין אחר הראה שאין קורלציה בין אופן השימוש במערכת לבין הישגים במבחן.
v    אין השפעה של הניסיון המוקדם של סטודנטים על ביצועיהם במבחן.
ž             
ž            חסרונות  המחקר:
ž            בחירת כלי אמין ותקף, שיוכל להעריך את התלמידים בצורה לא מסורתית, במיוחד וזה קורס לא מסורתי.
ž            בדיקת גורמים אחרים, או בידודם מהמחקר, כלומר הרחבת המצע המחקרי לתחומים ולגורמים השונים.
ž            מסקנת המחקר: מתוצאות המחקר הזה, ניתן לראות שאין הבדל משמעותי ברמת ההישגיות הנמדדת בסוף הקורס בעת השימוש בהרצאות ווירטואליות להרצאות המסורתיות.

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012


בלוגים במגזר הערבי

בקבוצת הפיסבוק  בקורס של ד"ר חגית נתבקש ממנו לקיים דיון בנושא פער דיגיתלי, נפתעתי כאשר ראיתי בנושא בלוגים ,בדו"ח של ד"ר יובל דרור בנושא " ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  שהמגזר הפעיל ביותר בקריאת וכתיבת בלוגים לעומת המגזרים השונים הוא המגזר הערבי.

 מדוע כותבים בלוגים?

בלוג הוא פלטפורמה המאפשרת לכל גולש לפרסם ולשתף את האחרים  דעותיו ומחשבותיו ללא עריכה , לפי הדו"ח כמעט 29% מכותבים בלוגים אשר הצהירו שהם מפרסמים פוסט לפחות פעם בשבוע אמרו שהודם העיקרי לכתיבת פוסטים היא להביע את דעתם, 27% ציינו שהם רוצים לשתף, 20% לא הצליחו לחשוב על סיבה.


לפי דעתי הפער בין יהודים וערביים בשימוש בבלוג היא המצב הפוליטי , בשימוש בבלוג במיוחד אפשר להביע על דיעה פרסום ושיתוף פוסטים באופן חינמי ,קל לשימוש עם אפשרות עריכת והוספת פוסטים בקלות , גם באמצעות הבלוג  יש מי ששומר על עדכונים ועצוב המערכת ללא דאגה עצמית .