מי הוא מורה מקוון?

מורה מקוון הוא מורה בעל תפיסת תפקיד עדכנית, בה הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה- למידה חדשניים תוך שימוש משמעותי בסביבה מקוונת ובמיוחד תוך ניצול הפוטנציאל החינוכי שהביאו עימם כלי הדור השני של האינטרנט.

מה צריך המורה לדעת כדי להתחיל בדרך ?

•          שליטה טובה בישומי אופיס – וורד, הכנת מצגות בפאאור פוינט, ואקסל.

•          שליטה מעולה בחיפוש מידע ברשת – גוגל..

•          יכולת בקרה והערכה של חומרי הוראה.

•          ניהול סביבת למידה מקוונת – אתר כיתתי , בית ספרי, אתר מלווה שיעור וכו'. עיצוב תוכן בסביבת האינטרנט (אתר בית ספרי וכיתתי).

•          הכרת יישומי אינטרנט הרווחים בתהליכי הוראה ולמידה (בלוגים, ויקי , עבודה עם מסמכים משותפים וכו'..)

•          הפעלת הציוד הטכנולוגי בכיתה (מחשב ,מקרן ,רמקולים וכו'..)

•          הערכת תוצרים מתוקשבים  מבחינת התכנים ומבחינת העיצוב.

איך אני יכולה להעריך עצמי כמורה מקוונת?

אחת המשימות שניתנה לנו ד"ר ליאת אייל "בקורס הערכת טכנולוגגת ידע ומידע " – היא לפתח מחוון שיעריך מיהו מורה מיטבי מקוון ..הגענו למסקנה שמורה מיטבי מקוון צריך לשלב מיומנויות, כישרונות, כישורים...

גלובליזציה יתרונות וחסרונות

שמדברים על גלובליזציה, מתכוונים לתהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי, ללא קשר לגבולות של מדינות או למרחקים גאוגרפיים. גלובליזציה היא תנועת מוגברת מואצת ומתפשטת של הון, סחורות, מסרים, ובני אדם, תוך חציית גבולות מדינת הלאום אל המרחב העולמי(אורי רם). סחר חופשי והידוק האינטגרציה בין כלכלות לאומיות .

כל הפעילויות וההתפתחויות האלה עושות את כדור הארץ ל"מקום אחד", או ל"כפר גלובלי". לגלובליזציה מאפיינים רבים: באופן כללי מרחקים וגבולות משפיעים פחות בכל תחומי החיים;

השפעת הגלובליזציה על החינוך:

·         כלכליזציה של החשיבה והפעולה החינוכית, החינוך נתפס כמשאב כלכלי מיועד לשיפור התחרתיות בכלכלה גלובאלית.

·         סטנדרטים גלובליים מנחים מערכות חינוך לאומיות .

·         הצלחה במבחנים בינלאומיים (פיזה, טימס..)

·         רפורמות חינוכיות בעלות מבנה דומה.

·         דגש על לימודי "ליבה" מכווני כלכלה לצד חיזוק תכניים לאומיים.

בנוסף ללמידה ויישום דגמים חינוכיים מוצלחים ממדינות אחרות..  

 יתרונות וחסרונות הגלובליזציה

 

היבטים חיוביים של גלובליזציה

• ככל שיותר כסף זרם למדינות מתפתחות, יש סיכוי גדול יותר לאנשים במדינות אלה מהבחינה הכלכלית להצליח ולהגדיל את רמת החיים שלהם.
• תחרות גלובלית מעודדת יצירתיות וחדשנות ושומרת מחירים לסחורות / שירותים בסימון.
• מדינות מתפתחות יכולות לקצור את היתרונות של טכנולוגיה הנוכחית מבלי שעבר רבים מכאבי הגדילה הקשורים בהתפתחות של טכנולוגיות אלה.
• ממשלות יכולות יותר לעבוד יחד לקראת מטרות משותפות כעת שיש יתרון בשיתוף פעולה, יכולת משופרת לאינטראקציה ולתאם, ומודעות עולמיות של נושאים.
• יש גישה נוחה יותר לתרבות הזרה בצורה של סרטים, מוסיקה, מזון, ביגוד, ועוד. בקיצור, בעולם יש יותר אפשרויות.
•  

היבטים שליליים של גלובליזציה

• מיקור החוץ, תוך שהיא מספקת מקומות עבודה לאוכלוסייה במדינה אחת, לוקח את המשרות האלה ממדינה אחרת, והשאיר רבים ללא הזדמנויות.
• למרות תרבויות שונות מרחבי העולם יכולות לתקשר, הם מתחילים להתמזג, ואת קווי המתאר והאינדיבידואליות של כל אחד מתחילים לדעוך.
• אולי יש סיכוי גבוה יותר למחלה המתפשט ברחבי העולם, כמו גם מינים פולשים, שיכול להוכיח הרסני במערכות אקולוגיות שאינן ילידי ארץ.
• יש מעט רגולציה בינלאומית, עובדה מצערת הוא שיכול להיות השלכות חמורות לשלומם של בני אדם והסביבה.
• ארגונים גדולים מערביים מונעים כגון קרן המטבע הבינלאומי ובנק העולמי להקל על מדינה מתפתחת כדי להשיג הלוואה. עם זאת, התמקדות מערבית לעתים קרובות חלה על מצב שאינו מערבי, וכתוצאה מההתקדמות נכשלה.

חכמים ברשת

תמיד שואלת עצמי אותה שאילה, איך אני יכולה להשאיר הילדים שלי עם כל האמצעים הטכנולוגים והגלישה החופשית לבד, בצורה בטוחה  ?

השתתפתי בבזק בתוכנית חסימת אתרים נקראת " בקרת הורים " ,לפי התוכנית אני יכולה לקבוע רמת החסימה או חסימת אתרים שאני רוצה. אבל האם זה מספיק ? חיפשתי וקראתי הרבה רעיונות או כללים צריך להביא בהסכם ובדיון עם כולם תוך המשפחה.

10 כללים לגלישה בטוחה עם הילדים:

1.עודדו את הילדים לחלוק עמכם את חוויותיהם מהגלישה באינטרנט. הצטרפו אליהם כשהם גולשים באינטרנט.

2. למדו את הילדים לסמוך על חושיהם. אם משהו באינטרנט גורם להם עצבנות, עודד אותם לספר לכם על כך.

3. אם ילדיכם מבקרים בחדרי צ'אט, משתמשים בתוכניות של הודעות מיידיות (IM) או במשחקי וידאו מקוונים, או עוסקים בפעילויות אחרות באינטרנט שמחייבות שימוש בשם משתמש, עזרו להם לבחור את השם שאינו חושף שום מידע אישי על עצמם.

4. הקפידו שילדיכם לעולם לא ימסרו פרטים כמו כתובת, מספר טלפון או פרטים אישיים אחרים, כולל שם בית הספר שלהם או היכן הם אוהבים לשחק.

5. למדו את ילדיכם שההבדל בין טוב ורע באינטרנט זהה לחיים האמיתיים.

6. למדו את ילדיכם כיצד לכבד את הזולת באינטרנט. ודאו שהם יודעים את כללי ההתנהגות התקינה ולא משנים התנהגות רק משום שהתקשורת נעשית דרך המחשב.

7. הקפידו שילדיכם יכבדו את רכושו של הזולת באינטרנט. הסבירו כי יצירת עותקים לא חוקיים של עבודתם של אנשים אחרים, כגון קטעי מוסיקה, משחקי וידאו ותוכניות אחרות, היא בדיוק כמו גניבה מחנות.

8. הסבירו לילדיכם שאסור להם להסכים לפגישות פנים-אל-פנים עם חברים מהאינטרנט. הסבירו שחברים מהאינטרנט אינם תמיד מי שהם טוענים שהם.

9. למדו את ילדיכם שלא כל מה שהם רואים באינטרנט הוא אמת. עודדו אותם לפנות אליכם אם אינם בטוחים במשהו.

10. פקחו על פעילות ילדיך באינטרנט בעזרת תוכנות אינטרנט מתקדמות. אמצעי בקרת הורים יוכלו לסייע לך לסנן תכנים מזיקים, לפקח על האתרים שילדיך מבקרים בהם, ולגלות מה הם עושים בהם.

רשימת תוכנות לסינון אתרים ושירותי בקרה

http://www.safe.org.il/programs/programs.html

סרטונים לימודיים להטבת ההוראה

"תמונה אחת שווה לאלף מילים" , האם "סרטון אחד שווה לאלף תמונות"?                                 

הרבה מחקרים הראו כי סרטוני אנימציה עשויים לקדם למידה של עקרונות ומושגים מופשטים . זאת בהשוואה  ללמידה בסיוע תמונות.

ביחידת הלימוד שלנו "כדור הארץ ביקום" שילבנו סרטונים להבנה, יישום, והנמקת המושגים החדשים. היה קשה לנו לבחור הסרטונים המתאימים לנושא הנלמד על פי סטנדרטים של משרד החינוך.

המחקרים הראו כי :

-         * סרטוני אנימציה מהווים גורם המקדם עניין, הנאה והנעה בקרב תלמידים.

-          * התלמידים נחשפים למגוון רחב של נושאים המוצגים בצורה לא פורמאלית מהווה השלמה והרחבה לחומר.

-          * גירוי לתלמידים חלשים .

-          *המחקרים הראו גם כי הוראה משולבת סרטונים מגבירה באופן משמעותי  את מיומניות החשיבה מסדר גבוה.

      ביחידה שלנו נושא כדור הארץ ביקום המדגם, התמונות, והסבר המורה לא מספיקים להבנת החומר, לכן נעזרנו בסרטוני הדמיה להקל על התלמידים הבנת החומר, ולהמחיש  את התוכן הנלמד. 

שילוב משחקים לימודיים מתוקשבים בהוראה

בפיתוח היחידה הלימודית של איתי כוכבי , יצרנו משחקים וחיפשנו  אתרים של משחקים לימודיים בנושא כדור הארץ ביקום לשלב אותו ביחידה שלנו לתרגל ולסכם שיעורים משלבות תקשוב בצורה שהתלמיד יכול ליהנות מהלמידה .

רוב התלמידים מתקשים להבין או שונאים נושא מסוים , ואת ההישגים שלהם בנושא הזה נמוכים. אנו יכולים לשנות את הדיעה של הלומד אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המרצוע על התלמידים, ככל שהמורה יתעניין בתלמידים לאהוב את הנושא ולעשות אותו מעניין ככל שהתלמידים יתעניינו יותר. תמיד שומעים שהסיבה לשנאת התלמידים בנושא מסוים היא שיטת ההוראה!      

אני מאמינה ששיטת ההוראה משפיעה על המוטיבציה של הלומד ללמוד.   ילדים של היום ילדים דיגיטלים, אוהבים את המשחקים וכיף להם. לכן אפשר ללמוד, לתרגל, להעשיר, ולסכם דרך משחקים. משחקים לימודיים מתוקשבים , היום בעידן האינטרנט אנו חשופים וניגישים בקלות לאינסוף משחקים לימודיים מסוגים שונים ,בתחומים שונים  וברמות שונות.

הרבה אתרים ליצירת משחקים לימודים כמו אתר : ZONDLE, HOT POTETO

אתרים משלבות משחקים מתוקשבים כמו:

-          אתר אופק של מט"ח

-          גלים מבית של סנונית

-          מאגר מת"ל מכללת קיי באר שבע

-          אתר קידין

למידה באמצעות משחקים היא למידה אינטראקטיבית ,אפשר ללמד תלמידים מילים חדשות ולתרגל בשיטה שמאפשרת לתלמיד ליהנות מהלמידה.

קישור ליחידת הלימוד שלנו לנסות משחק מסכם אחרי שיעור בנושא "מהי שנה" באתר : ZONDLE        ,ממליצה לנסות ... https://sites.google.com/site/1212faour/year

פרוייקט להב"ה

פרוייקט להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל

אחרי כתיבת הפוסט האחרון שלי בבלוג במושא הפער הדיגיטלי, התעניינתי לחפש ולקרוא על פרויקטים בישראל לצמצום הפער הדיגיטלי .

בכדי לצמצם את הפער הדיגטלי בתוך ישראל ובין ישראל למדינות מפותחות בעולם החליט שר האוצר מר סילבן שלום לאשר העברת תקציבים למימוש הצעתו של חה"כ מיכאל איתן יו"ר ועדת האינטרנט וטכנולוגית המידע בכנסת בדבר הקמת מרכזי תקשוב קהילתיים.
במהלך שעות הלימודים בבתי הספר והתיכונים מרכזי להב"ה יעמדו לרשות מערכת החינוך ומחוץ לשעות הלימודים יהיו המרכזים פתוחים לאוכלוסייה המקומית. המרכזים יפעלו בשיתוף צמוד עם פעילים מקומיים, ועדי שכונות, תכניה של תוכנית להב"ה יקבעו על-ידי מרכז תכני להב"ה (מת"ל ) שיקבץ תכנים מתאימים לאוכלוסיית התוכנית בכדי להביא לקידום חינוכי ושיפור באיכות שעות הפנאי והרווחה של לקוחות תוכנית להב"ה.

מרכזי להב"ה- מרכזי להב"ה יעניקו קורסים בסיסיים באינטרנט ומחשבים וישתמשו ברשת האינטרנט, מאגרי המידע של המינהלת הארצית ומאגרי מידע ממשלתיים בכדי להפוך את מרכז להב"ה למרכז שירותים לאזרח בתחומים רבים.

פרויקט להב"ה הוא חלק מהיחידות הפועלות תחת מטה התקשוב הממשלתי במשרד האוצר, הפועל לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ומתן הזדמנות שווה לקבוצות הגיל השונות באוכלוסייה, החל מהגיל הרך. בנוסף הפרויקט מאפשר לאזרחים לרכוש את הידע הנחוץ להם לצריכת מידע וביצוע פעולות באמצעות המחשב.
במסגרת הפרויקט הוקמו 13 מרכזי תקשוב ביישובים מחתך סוציו אקונומי הסובלים, בין השאר, מפער דיגיטלי.בכל מרכז פועל צוות הדרכה מיומן ובו שתי כיתות הדרכה המכילות יחד כ-40 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט בפס רחב ומגוון תוכנות, לומדות, סדנאות, משחקים לימודיים, מילונים ואנציקלופדיות. הפעילות המוצעת בלהב"ה עשירה ומגוונת והיא חושפת את האוכלוסייה לטכנולוגיית המידע באמצעות קורסים המיועדים לילדים ומבוגרים וסדנאות להכרת המחשב והאינטרנט.

במרכזי למידה אלו ניתן גם ליהנות מספרייה דיגיטאלית עשירה המכילה ערכות למידה, משחקי לימוד, מילונים ואנציקלופדיות. חשוב לציין את הנגישות והרגישות הגבוהה של מרכזים אלו  לכל אוכלוסיות היעד הפוקדות את מרכזים אלו והכוללות נוער בסיכון, חינוך מיוחד, מועדוניות, אקי"ם, מובטלים, נשים חרדיות, ונפגעי נפש.

מתוך מסמך האוצר שהוגש ליושב ראש ועדת המידע והטכנולוגיה נכתב כי פרויקט להב"ה הינו הפרויקט הגדול ביותר בישראל לצמצום פערים דיגיטאליים  שבמסגרתו מופעלים 15 מרכזים ברחבי הארץ . בפרויקט כבר השתתפו כארבעים אלף אזרחים חברי האוכלוסייה הבוגרת וכיותר משישים אלף תלמידים בהכשרות שונות ומגוונות.

לסיכום כנראה כי מטרותיו העיקריות של הפרויקט הינן לא רק הטמעת טכנולוגיית המידע  והקניית מיומנויות טכנולוגיות בהתמקדות על של אוכלוסיות נזקקות חסרות גישה למחשוב, אלא גם קידום ההשכלה הרווחה ואיכות החיים, גישה לאוצרות תרבות לאומיים בעברית, העלאת פריון  המשק והתוצר הלאומי . אבל בעקבות המצב הצבאי המתוח באזורינו פוגע קשות בהתפתחות כלכלית, חברתית ותרבותית של האוכלוסייה האזרחית,למרות זאת , גופי ממשל מרכזיים בישראל ערים לבעיה חמורה זו ומנסים להיערך ולאתר פתרונות הולמים.

תקוותי הינה כי יוזמות ברוכות כגון פרויקט להב"ה בנוסף לפרויקטים אחרים כמו " מחשב לכל ילד", "תפוח" ועוד...  אכן  יסייעו ויקדמו  את מאמצי צמצום הפער הדיגיטאלי  בישראל .

http://www.knesset.gov.il 1.

http://www.silvan-shalom.co.il/article.php?op=cat&id=169 2.

http://search.gov.il/firstgov/3.

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16715&cat=884.

פער דיגיטלי .....

"המהפכה הדיגיטאלית" נושאת בחזיתה את דגל החידושים הטכנולוגיים המואצים, הנושאים בחובם כמויות מידע אדיר וסוחף , יכולות העברת מידע, עיבודו, מיונו והפצתו, ותקשורת  אינטראקטיבית ישירה מיידית בין כל יושבי תבל.  חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לכל אדם באשר הוא לדלות מידע בכל נושא בכל זמן ובכל שפה.במספר העשורים האחרונים אנו עדים למהפכה  טכנולוגית חדשנית רבת עוצמה המפוררת סדרי עולם פונדמנטליים בכל מימדי החיים האנושיים. 

נושא ההתאמה לקראת עולם גלובאלי מבוסס כלכלת מידע  כרוך בהכשרת אוכלוסיות מגוונות מאזורים גיאוגרפיים שונים למיומנויות טכנולוגיות. תהליך זה  כרוך במספר גורמים חשובים, כמו  הנחת תשתיות  טכנולוגיות המאפשרות אינטרנט מהיר, גישה נוחה ומיידית לאינטרנט, השקעה באנשים ובמיומנויות,  השקעה בפיתוח ממשל זמין  מקוון , השקעה ביוזמות וחדשנות טכנולוגית  בתחום החינוך, פיתוח ערוצי תכנים לרווחת האזרח בנושאי  שונים כמו רפואה  חינוך ותרבות , עידוד סקטורים עסקיים ופרטיים להשקיע בפיתוח יוזמות להכשרה טכנולוגית וכמובן-  פיתוח שיטות מדידה פיקוח ובקרה על היוזמות שכבר פועלות בשטח לצמצום הפער הדיגיטאלי.  

נושא צמצום הפערים הדיגיטאליים בעולם נמצא בחשיבות עליונה בכל מדינה השואפת לחזק את יכולותיה הכלכליות הגלובאליות. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הנחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגית, דגל במדיניות מפורשת ובוטה לצמצום הפערים הדיגיטאליים  כשמטרתו העיקרית הייתה להקנות מיומנויות טכנולוגיות לכל התלמידים בארצו במטרה לקדם את רווחתם האישית. התוכנית האמריקנית המכונה " מפער דיגיטאלי להזדמנות דיגיטאלית" כוונה במפורש לאפשר גישה אינטרנטית לכל ילד בארצות הברית ובכך להבטיח את ניעותו החברתית ויציאתו ממעגל העוני.

מדינות האיחוד האירופי שמו להן למטרה  שאפתנית ומרשימה לא רק לחקות את מדיניות צמצום הפערים הדיגיטאליים האמריקנית, אלא ליצור חברה דיגיטאלית מובילה בעולם בחדשנותה  הטכנולוגית, הכוללת בתוכה אסטרטגיית מודרניזציה כלכלית, חינוכית ומממשלתית.

באנגליה, תחת ראשותו של טוני בלייר הוקמה  רשת מידע לאומית לקישור כל מוסדות הלימוד במדינה במטרה מפורשת לא רק  לייעל את תהליכי הלימוד וההוראה, אלא גם לפתח כישורים ומיומנויות טכנולוגיות, לפתח יוזמות טכנולוגיות ולהכשיר מורים, תלמידים ואנשי אדמיניסטרציה לשימוש יעיל בטכנולוגיות המידע.     (   http://cms.education.gov.il )

 אפריקה, ארצות המזרח הרחוק ואוסטרליה גם הן מפגינות ערנות שיא במאמץ להיערכות לעידן המידע. רוב מדינות אסיה נוקטות במדיניות האצה והטמעת מידע טכנולוגיה ותקשורת כצורך לאומי להישרדות בזירת הכלכלה הגלובאלית.

הגורמים המשמעותיים ביותר לפער הדיגיטאלי  בעולם נוצרו  מצירוף של גורמים הקשורים לחוסר יכולת כלכלית למימון רכישת מחשבים וחיבורם לרשת, תשתיות פיזיות לא מספקות, חוסר מודעות, יידע ומיומנויות שימוש הקשורים לייתרונות הטמונים בשימוש בטכנולוגיות מידע, וחסמים דתיים  ערכיים ותרבותיים הנוגעים לחשיפה לתכנים מגונים ופשיעה אינטרנטית.  העלמת הבדלים  אלו ביכולת גישה ושימוש אפקטיביים באינטרנט, דורשים  משטר פוליטי –דמוקרטי מקוון ממורכז -אזרח המסייע ומפקח על תהליך הטמעת טכנולוגיית המידע בקרב כל אזרחי המדינה, בד בבד עם ייעול שיפור והשקעה בתשתיות פס רחב ובמחירי ההתחברות לרשת, קיום מסחר חופשי , עידוד יוזמות טכנולוגיות, ופיתוח מרכזי למידה נגישים לציבור.

מדינות רבות נוקטות ביוזמות  הקמת רשתות מידע משותפות לכל מוסדות החינוך  לשיפור יכולות איתור מידע ושיפור תהליכי למידה ומעודדות יוזמות חינוכיות חדשניות המקדמות שימוש בטכנולוגיית המידע לשיפור תהליכי למידה והוראה.  בכך החינוך מקבל דגש מיוחד כאמצעי המרכזי ביותר להקניית מיומנויות טכנולוגיות ולהכשרת תלמידי המחר לקראת אתגרי התעסוקה והחיים בעידן המדע.  .

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Digitali

השפעותיה של למידה ווירטואלית על תוצאות המבחנים לעומת השיטה הקלאסית המסורתית.

   בקורס של ד"ר ליאת אייל, נתבקש ממנו לקרוא מאמרים באנגלית בנושא "אין הבדל משמעותי" No significant Difference "-", שהתוצאה של המחקר אין הבדל משמעותי , לדון ולהביא מסקנות, יתרונות וחסרונות במחקר.

המחקר שבחרנו לנתח:

An Analysis of the Use of Virtual Delivery of Undergraduate Lectures(1999)

"בדיקת השפעת העברת המידע בצורה ווירטואלית על תוצאות הלמידה"

    שאלות המחקר:

ž            * השפעותיה של למידה ווירטואלית על תוצאות המבחנים לעומת השיטה הקלאסית המסורתית.

ž            * השפעת הניסיון המוקדם של הסטודנטים, ואופני השימוש שלהם במערכת על תוצאות המבחנים.

מטרת המחקר :

בדיקת השפעת העברת המידע בצורה ווירטואלית על תוצאות הלמידה

מאפייני המחקר :

*העברת הקורס בצורה וירטואלית לסטודנטי תואר ראשון בשנה שלישית.

*פיתוח אפליקציות מולטימידיה לשינוי דרך העברת הקורס מהשיטה המסורתית.

שיטת החקר:

לצורך בדיקת השפעת שיטת הלמידה נעשתה השוואה בין ציוני סטודנטים שלמדו את אותו הקורס בשנה קודמת בשיטה המסורתית.

תוצאות המחקר

v    שאין הבדל משמעותי בין שיטת הלמידה המסורתית ובין השיטה הווירטואלית, מבחינת הישגי הסטודנטים.

v    ממצא מעניין אחר הראה שאין קורלציה בין אופן השימוש במערכת לבין הישגים במבחן.

v    אין השפעה של הניסיון המוקדם של סטודנטים על ביצועיהם במבחן.

ž             

ž            חסרונות  המחקר:

ž            בחירת כלי אמין ותקף, שיוכל להעריך את התלמידים בצורה לא מסורתית, במיוחד וזה קורס לא מסורתי.

ž            בדיקת גורמים אחרים, או בידודם מהמחקר, כלומר הרחבת המצע המחקרי לתחומים ולגורמים השונים.

ž            מסקנת המחקר: מתוצאות המחקר הזה, ניתן לראות שאין הבדל משמעותי ברמת ההישגיות הנמדדת בסוף הקורס בעת השימוש בהרצאות ווירטואליות להרצאות המסורתיות.

בלוגים במגזר הערבי

בקבוצת הפיסבוק  בקורס של ד"ר חגית נתבקש ממנו לקיים דיון בנושא פער דיגיתלי, נפתעתי כאשר ראיתי בנושא בלוגים ,בדו"ח של ד"ר יובל דרור בנושא " ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  שהמגזר הפעיל ביותר בקריאת וכתיבת בלוגים לעומת המגזרים השונים הוא המגזר הערבי.

 מדוע כותבים בלוגים?

בלוג הוא פלטפורמה המאפשרת לכל גולש לפרסם ולשתף את האחרים  דעותיו ומחשבותיו ללא עריכה , לפי הדו"ח כמעט 29% מכותבים בלוגים אשר הצהירו שהם מפרסמים פוסט לפחות פעם בשבוע אמרו שהודם העיקרי לכתיבת פוסטים היא להביע את דעתם, 27% ציינו שהם רוצים לשתף, 20% לא הצליחו לחשוב על סיבה.

לפי דעתי הפער בין יהודים וערביים בשימוש בבלוג היא המצב הפוליטי , בשימוש בבלוג במיוחד אפשר להביע על דיעה פרסום ושיתוף פוסטים באופן חינמי ,קל לשימוש עם אפשרות עריכת והוספת פוסטים בקלות , גם באמצעות הבלוג  יש מי ששומר על עדכונים ועצוב המערכת ללא דאגה עצמית .

פיסבוק או טוויטר ,מה אתה מעדיף?

מאז שהתחלתי את לימודי תואר שני בתקשוב ולמידה ,הייתי משתמשת רק בפייסבוק, ביום ראשון שלי נחשפתי לראשונה בטווטר ולאחר מכן בבלוגים .תמיד שאלתי עצמי אותה שאלה ,האם יכולים להשתמש בכולם לאותה מטרה ?בפוסט זה רוצה להכיר יותר את "ערוצי התקשורת"

מה זה פייסבוק?

האתר הוקם לפני 8 שנים בשנת 2004 על ידי הגאון מארק צוקרברג אמריקאי מלונדון. פייסבוק הוקם אך ורק עבור הסטודנטים שרצו ליצור קשר אחד עם השנייה במקום לעשות אינספור טלאפונים, זה היה רעיון של אחד המורים באוניברסיטה,. הדבר זכה להצלחה ענקית בקרב הסטודנטים, לא 5000 כניסות ביום רק כעבור שבוע מאז הפעלת האתר, לאתר קראו לראשונה ''הפייסבוק'' .מאות אלפי ישראלים החליטו להוריד פייסבוק וזה הפך לטרנד הכי גדול בישראל. כיום ניתן הכל לעשות בפייסבוק, לדבר עם חברים, להוסיף אנשים מכל העולם, לעדכן תמונות שלכם ברשת ולקבל עליהם כמובן ''לייקים'' מחברים ומשתמשים ברשת. לכל משתמש פייסבוק יש דבר הנקרא ''קיר'' ובו מופיעים כל התגובות שחברים שלכם כותבים, יש שיתופי מדיה שמשתפים אותכם כגון שירים /סרטונים, ''הקיר'' נועד בעצם כדי לקבל אהבה מהגולשים, ולהביע מה שאתם חושבים בדרכים מתוחכמות כגון סטטוסים שאתם כותבים על הקיר, סרטונים ושירים שאתם מפרסמים. בנוסף פייסבוק מאפשרת היום משחקים באתר, ניתן לשחק באלפי משחקים עם חברים שלכם (אתר –פיסבוק בעברית ,המדריך)

טוויטר

טוויטר (באנגלית: Twitter) היא רשת חברתית מקוונת חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 140 תווים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"). הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (sms) בין טלפונים ניידים,, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל דרך אתר החברה, דרך מסרונים לטלפון סלולרי‏ ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-API עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום לעקיבה (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא רושם. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, כגון פייסבוק, הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את המשתמש שלו כפרטי.מאז הווסדה צברה החברה תאוצה רבה ומוערכת נכון לתחילת 2009 כרשת החברתית המקוונת השלישית בגודלה לאחר פייסבוק ומייספייס. נכון ל-2012 לטוויטר כ-300 מיליון משתמשים, מתוכם כ-140 מיליון המוגדרים "פעילים". ממוצע הציוצים הנשלחים ביום עומד על כ-340 מיליון.(ויקיפדיה)

טוויטר לא אמור להתחרות בפייסבוק כיוון שהמטרה שלו היא להאיץ את קצב מעבר המידע, בשונה מפייסבוק שמטרתו יצירת פלטפורמה למאגרי מידע שמקושרים ו"זזים" ממקום למקום על בסיס הקשרים סוציאלים – ובמילים פשוטות, טוויטר נועד ליצור שיחה על בסיס הנושא שלה, ופייסבוק נועד לשמור על קשר עם חברים – מעבר לעובדה ששניהם כלים במדיה החברתית, אין שום קשר בין אחד לשני.

לדעתי האישית אני מונה את עצמי למחנה הראשון של אוהבי הפייסבוק .היה לי קל יותר להשתמש בו ,לחפש ולהוסיף חברים,לכתוב ולפרסם על הקיר, לסמן "LIKE" לפרסומים של חברים ,ליצור קבוצה פתוחה או סגורה ....גם איך המורה יכול לעזור לתלמידיו ברשת החברתית מבחינה לימודית . חוץ מטוויטר שגלשתי באתר ליותר מעשרה פעמים ולא הבנתי הרעיון המרכזי ואיך משתמשים . אולי בגלל שאני מסתדת עם הפייסבוק לא רוצה יותר  "ערוצי תקשורת"